גֵּוָה 驕傲、狂傲、自高自大

Strong H1467・名詞・亞蘭文・舊約出現 1 次・英文:pride

中文義項

1. 驕傲；狂傲；自高自大:＝狀態，人自視甚高，≈被認為是負面、不受歡迎的態度(1 次)

字形

• בְּגֵוָה 介系詞 + 普通名詞 陰性 單數 獨立形(1 次)

出處

但以理書 4:37 כְּעַ֞ן אֲנָ֣ה נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר מְשַׁבַּ֨ח וּמְרוֹמֵ֤ם וּמְהַדַּר֙ לְמֶ֣לֶךְ שְׁמַיָּ֔א דִּ֤י כָל־מַעֲבָד֨וֹהִי֙ קְשֹׁ֔ט וְאֹרְחָתֵ֖הּ דִּ֑ין וְדִי֙ מַהְלְכִ֣ין בְּגֵוָ֔ה יָכִ֖ל לְהַשְׁפָּלָֽה׃ פ
現在我尼布甲尼撒讚美尊崇恭敬天上的王、因爲他所作的全都誠實、他所行的也都公平．那行動驕傲的、他能降爲卑。