דְּבַח 獻祭

Strong H1684・動詞・亞蘭文・舊約出現 1 次・英文:sacrifice

中文義項

1. 獻祭:＝人宰殺一頭或多頭祭牲作為宗教祭品；通常祭牲的一部分供奉給神明，另一部分由獻祭者吃掉；很多時還加上焚香(1 次)

to sacrifice (an animal)

字形

• דָבְחִין 動詞 Peal 主動分詞 陽性 複數 獨立形(1 次)

出處

以斯拉記 6:3 בִּשְׁנַ֨ת חֲדָ֜ה לְכ֣וֹרֶשׁ מַלְכָּ֗א כּ֣וֹרֶשׁ מַלְכָּא֮ שָׂ֣ם טְעֵם֒ בֵּית־אֱלָהָ֤א בִֽירוּשְׁלֶם֙ בַּיְתָ֣א יִתְבְּנֵ֔א אֲתַר֙ דִּֽי־דָבְחִ֣ין דִּבְחִ֔ין וְאֻשּׁ֖וֹהִי מְסֽוֹבְלִ֑ין רוּמֵהּ֙ אַמִּ֣ין שִׁתִּ֔ין פְּתָיֵ֖הּ אַמִּ֥ין שִׁתִּֽין׃
古列王元年、他降旨論到耶路撒冷神的殿、要建造這殿爲獻祭之處、堅立殿的根基、殿高六十肘、寬六十肘．