חָלַל 吹笛

Strong H2490・動詞・舊約出現 2 次・英文:bore, wound, dissolve

中文義項

1. 吹笛:＝動作，人吹{L:笛<SDBH:חָלִיל>}(1 次)

properly, to bore, i.e. (by implication) to wound, to dissolve; figuratively, to profane (a person, place or thing), to break (one's word), to begin (as if by an 'opening wedge'); to play (the flute)

字形

• מְחַלְּלִים 動詞 Piel(加強主動) 主動分詞 陽性 複數 獨立形(1 次)
• כְּחֹלְלִים 介系詞 + 動詞 Qal(簡單主動) 主動分詞 陽性 複數 獨立形(1 次)

出處

列王紀上 1:40 וַיַּעֲל֤וּ כָל־הָעָם֙ אַֽחֲרָ֔יו וְהָעָם֙ מְחַלְּלִ֣ים בַּחֲלִלִ֔ים וּשְׂמֵחִ֖ים שִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַתִּבָּקַ֥ע הָאָ֖רֶץ בְּקוֹלָֽם׃
衆民跟隨他上來、且吹笛、大大歡呼、聲音震地。

詩篇 87:7 וְשָׁרִ֥ים כְּחֹלְלִ֑ים כָּֽל־מַעְיָנַ֥י בָּֽךְ׃
歌唱的、跳舞的、都要說、我的泉源都在你裏面。