מַ֫חַץ 傷口、受傷

Strong H4273・名詞・舊約出現 1 次・英文:contusion, severe wound

中文義項

1. 傷口；受傷:＝受傷，◄通常被人用錘子、棍棒或類似物件擊打，導致骨頭斷裂(1 次)

a contusion

字形

• וּמַחַץ 連接詞 + 普通名詞 陽性 單數 附屬形(1 次)

出處

以賽亞書 30:26 וְהָיָ֤ה אֽוֹר־הַלְּבָנָה֙ כְּא֣וֹר הַֽחַמָּ֔ה וְא֤וֹר הַֽחַמָּה֙ יִהְיֶ֣ה שִׁבְעָתַ֔יִם כְּא֖וֹר שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים בְּי֗וֹם חֲבֹ֤שׁ יְהוָה֙ אֶת־שֶׁ֣בֶר עַמּ֔וֹ וּמַ֥חַץ מַכָּת֖וֹ יִרְפָּֽא׃ ס
當耶和華纏裹他百姓的損處、醫治他民鞭傷的日子、月光必像日光、日光必加七倍、像七日的光一樣。