רָבַב 發射、射箭

Strong H7232・動詞・舊約出現 2 次・英文:shoot

中文義項

  1. 發射,射箭:=使役行為,人發射箭或類似的發射物(2 次)

to shoot an arrow

字形

出處

創世記 49:23 וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ וָרֹ֑בּוּ וַֽיִּשְׂטְמֻ֖הוּ בַּעֲלֵ֥י חִצִּֽים׃
弓箭手將他苦害、向他射箭、逼迫他.

詩篇 18:14 וַיִּשְׁלַ֣ח חִ֭צָּיו וַיְפִיצֵ֑ם וּבְרָקִ֥ים רָ֝ב וַיְהֻמֵּֽם׃
他射出箭來、使仇敵四散.多多發出閃電、使他們擾亂。